החלטה בתיק תא"ק 22910-03-13

1. מהות הבקשה

לפני בקשה לתיקון כתב תביעה באופן בו תצורף תובעת נוספת, שהיא המשיבה הפורמלית.

2. הרקע לבקשה

התובענה הוגשה על ידי המבקשת, אשר חתמה על הסכם עם המשיבה 1 בשנת 1998, לשירותי כוח אדם זמני של עובדים זרים (להלן: "ההסכם הראשון").

המשיבה 1 התחייבה, בין היתר, לשפות ולפצות את המבקשת בגין תביעות שיוגשו על ידי אותם עובדים ולהסכם זה היה ערב המשיב 2.

בשנת 2001 נחתם הסכם נוסף, בין המשיבה הפורמלית לבין המשיבה 1 (להלן: "ההסכם השני"). נטען כי ההסכם זהה במהותו להסכם הראשון, לרבות ההתחייבות לשיפוי.

נאמר בבקשה כי מתוך עיון בקנס המנהלי שצורף לכתב התביעה ובפסקי הדין שצורפו לשם, ואשר בגינם נתבעו המשיבים, ניתן לראות שחלק מהחיובים התייחסו למבקשת, וחלקם למשיבה הפורמלית;

נטען כי בשל שגגה גרידא, הוגשה התובענה בשם המבקשת בלבד.

המבקשת פנתה בבקשה לפיה בית המשפט יתיר לה לתקן את כתב התביעה באופן שהמשיבה הפורמלית תצורף כתובעת שניה בהליך זה.

בנסיבות האמורות, ביקשה גם להתיר לה לתקן עוד מספר דברים, אשר יקלו על בית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת -

המבקשת ביקשה שיותר לה להוסיף התייחסות לעניין שיוך העילות והסכומים הנתבעים בקשר לתובעות השונות;

התייחסות להסכם שנחתם בין המשיבה הפורמלית לבין המשיבה 1;

פירוט לגבי הקנסות המנהליים שהוטלו על המבקשת על ידי משרד התמ"ת בשל התנהלות המשיבה 1 וחלוקת הסכומים הנתבעים בין התובעות;

3. עיקרי טענות הצדדים

עיקרי טענות הצדדים יובאו, בקצירת האומר, כדלקמן -

עיקרי טענות המבקשת

1. המבקשת פירטה את הרקע העובדתי.
2. המבקשת ציינה כי היא והמשיבה הפורמלית, הן חברות מקבוצת שיכון ובינוי ובמסגרת כתב התביעה המקורי צוין שכל העילות נובעות מההסכם הראשון.
3. המבקשת הוסיפה כי כל בעלי התפקידים אצלה ואצל המשיבה הפורמלית, אשר פעלו בזמן אמת מול המשיבים, אינם עובדים עוד בשירותן וכתוצאה מכך נגרם בלבול ונפלה השגגה.